הפרישה של אבי גבאי, אחרי אלה של יעלון ולוי-אבוקסיס, מסמנת שבר בתקופת השלטון של נתניהו. לראשונה, משהו בסיפור שנתניהו מציע לישראלים על עצמם חורק, לא עובד, אפילו בשביל ימנים. יוסי גולדשמיד. (עידכון) השאירו תגובה א א א לאורך שנות נוכחותו הציבורית של נתניהו ישנו דבר אחד מהותי שהוא ויועציו הצליחו לעשות: לשלוט לגמרי בסיפור של המדינה. זה לא משנה אם הם מצליחים בגלל שהם נורא מוכשרים בזה, או בגלל שהם נשענים על מוטיבים יהודיים וישראליים נושנים ומוטמעים היטב ממילא: הקרבנות, הרדיפה, תודעת המצור, הערבים כנציגי השטן וממשיכי הוורמאכט, היהדות כגורל נפרד משאר האנושות ודבר נעלה מאוד, אך מסוכן מאוד, שרק הפצצות והמטוסים ואלוהים מצליחים למנוע ממנו לפגוש את גורלו האמיתי, שהוא סף-השמדה על בסיס אנטישמי נרחב. את כל זה אנחנו מכירים, ומול זה המחנה הלא ימני, השמאלני והליברלי, עומד חסר אונים כבר דור שלם, ואולי יותר. את הסיפור הזה השמאל לא הצליח וגם לא ניסה באמת לאתגר אף פעם. הציבור היהודי פשוט לא רוצה סיפור אחר. היהודים רוצים להרגיש מיוחדים נורא ובסכנה גדולה, וכל תנועה פוליטית שבונה על...
תגובות
הוסף רשומת תגובה